<link href="https://fonts.googleapis.com/css?family=Open+Sans" rel="stylesheet" type="text/css"/>

שירותי מרכז פסגה

כתיבת תוכניות והערכות

אבחון מסוכנות כללית, חוות דעת מסוכנות מינית, כתיבת תכניות שיקום, כתיבת תכנית התאמה לטיפול, אבחוני פסיכופתיה.

קרא עוד

טיפולים

טיפול בעבריינות מין, טיפול באלימות, טיפול בהפרעות אישיות, טיפול ב-CBT, ליווי וטיפול משפחתי, טיפול בטראומה אובדן ומשבר, הדרכה הורית.

קרא עוד

הכשרות

הכשרה למאבחני מסוכנות, פסיכופתיה בסביבה העסקית, הכשרות צוותי הדרכה וכפרי נוער, הערכת פסיכופתיה, עבריינות מין

קרא עוד

שירותים נוספים

הכנה למאסר, חוות דעת עד מומחה, ליווי עורכי דין בזמן ההליך הפלילי, מתן חוות דעת נגדית, ליווי משפחות אסירים, מתן חוות דעת לבית משפט

קרא עוד

הדרכה הורית או הנחיית הורים היא התערבות פסיכו-חינוכית לשינוי דפוסים של הורות שמטרתה להנחות הורים להתמודד ולטפל בקשיים של ילדיהם באמצעות ליווי רגשי, ומתן תמיכה והכוונה לגבי הורות יעילה. הדרכה הורית מעניקה כלים להורים להתמודד עם הקשיים של ילדיהם, מעניקה להם ליווי רגשי ותמיכה, ומסייעת להכיר ולהבין את בעיותיהם של ילדיהם. מחקרים הוכיחו כי הדרכה הורית יעילה בטיפול בבעיות כגון קשב וריכוז, התנהגות, ויסות רגשי וכעסים, בעיות התפתחות והפרעות תקשורת, הפרעות חברתיות, דיכאון וחרדה – הטיפול יעיל בהפחתת התנהגות לא רצויה של ילדים ושיפור הבריאות הנפשית של ההורים.

בעיות רגשיות והתנהגותיות של ילדים הן דבר שכיח. מחקרים מראים כי להורות תפקיד חשוב בסיוע הפיכת הבעיה לזמנית, במיוחד בשנותיו הראשונות לחיי הילד, ומכאן נובעת חשיבותה של ההדרכה. הורות היא מסגרת המעצבת ומפתחת דפוסים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים אשר משפיעים על עתידו של הילד. הורות גרועה, השגחה הורית לקויה, היעדר גבולות, מצב בריאות הנפש של ההורים, מתח או שימוש בסמים – כל אלה תורמים לבעיות התנהגות אצל ילדים כבר מגיל צעיר. שיטות חינוך גרועות יחד עם התנהגות בעייתית של הילד תורמות ליצירת "מחזור כפייה", שבו אדם אחד מתחיל לשלוט בהתנהגות של אדם אחר באמצעות התנהגות שלילית, האדם הנשלט מגניב בהתנהגות שלילית ומתחיל קרב של התנצחויות.

קיימות מספר גישות לטיפול מסוג זה, הנשענות על בסיסן התיאורטי של גישות פסיכולוגית שונות; הגישה ההתנהגותית, הגישה האדלריאנית, הגישה ההומניסטית והגישה המערכתית-תקשורתית. בחירת הגישה תלויה ברובה במטפל, ובצרכים העולים מתוך כל מקרה לגופו. במקרים רבים המטפל מדריך את ההורים להגדיר ולצפות את כלל ההתנהגויות של ילדם, כאשר מעקב זה מספק מידע שימושי עבור המטפל וההורים על-מנת להגדיר מטרות ספציפיות לטיפול, וכדי למדוד את התקדמות הילד לאורך זמן הטיפול.

אחד מעמודי התווך של הדרכה הורית הוא מתן חיזוקים חיוביים על התנהגויות חיוביות של הילד באמצעות תגמולים חברתיים (מילות שבח, חיבוקים וכו') וחיזוקים משניים (מדבקות או נקודות הנצברות לכדי גמול גדול יותר בהמשך). בהדרכה הורית ההורים לומדים גם כיצד לקבוע גבולות ברורים כתגובה להתנהגות השלילית של ילדם, וכיצד לעשות זאת באופן מידי, בעקביות, בשלווה ובצורה מאוזנת כדי לעודד התנהגות חיובית.

בפסגה שירותי רווחה ניתנת הדרכה הורית בנקודות משבר שונות – של ההורים ושל הילדים – על ידי מטפלים מוסמכים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, המביאים מתוך ניסיונם הרב את האפשרות לשינוי ולהתמודדות עם הקשיים הנקרים בדרככם.

למרכז פסגה סניפים בצפון הארץ ובדרום. מוזמנים ליצור עימנו קשר כאן
מוזמנים גם לקבל עדכונים בעמוד הפייסבוק שלנו : https://www.facebook.com/pissga

איך להתמודד עם פסיכופת,  פסיכופתיה במקום העבודה

המילה פסיכותרפיה מקורה ביוונית; המילה פסיכו משמעותה נפש, והמילה תרפיה משמעותה טיפול.

בהגדרתה המילונית, פסיכופתיה היא "כל שיטה המקלה או מרפאה הפרעות נפשיות, ריגושיות או התנהגותיות", ומייצגת את כלל סוגי ההתערבויות הנפשיות שאינן פסיכיאטריות.

בשמה האחר היא מוכרת לנו כ"טיפול פסיכולוגי".

 

מטרת הפסיכותרפיה היא לפתור בעיות נקודתיות של הפונים לטיפול או כדי לשפר את איכות החיים והתפקוד

היא מהווה טיפול רגשי היכול לסייע בעת משבר, בהתמודדות עם מצוקה, דיכאונות, חרדות שונות, פיטורין, והפרעות שונות על-ידי אמצעים שונים שמקור חלקם הוא מענף הפסיכולוגיה, ולהביא לשיפור במצב הנפשי, החברתיוההתנהגותי של האדם.

 

עיקרו של טיפול זה הוא עיסוק בהבעת רגשות ומחשבות על ידי ביטויים הדמיונות שלנו, ושל רבדים מודעים ובלתי-מודעים,

כאשר המטרה היא להסיר מועקות פסיכולוגיות באמצעות דיבור ולא על-ידי נטילת תרופות פסיכיאטריות.

הבנת הרבדים העמוקים יותר של ההתנהגות הבלתי-מודעת שלנו והבאתם אל פני השטח הופכת אותם למכבידים פחות ומאפשרים לנו להתנהל בצורה קלה יותר עם רגשות או זיכרונות מכאיבים,ולהבין בצורה טובה יותר את התשובה לשאלה "למה אנו מתנהגים כפי שאנו מתנהגים?"

 

מי שעוסק בפסיכותרפיה הוא בעיקר הפסיכולוג הקליני, אך ישנם מטפלים נוספים שעברו הכשרה

למתן טיפול בשיטה זו – עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, קרימינולוגים קליניים או מטפלים באמצעות אומנויות.

שיטת הטיפול הנקראת פסיכותרפיה כוללת בתוכה זרמים שונים של טיפול כגון טיפול פסיכודינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), 

לוגותרפיה, פסיכותרפיה טרנס-פרסונלית פסיכותרפיה הוליסטית, פסיכואנליזה, טיפול אסטרטגי-אינטגרטיבי ועוד.

 

הפסיכותרפיסט הוא ניטרלי ככל האפשר והוא משתדל שלא להשתמש בהשקפת העולם האישית שלו לגבי הנושאים העולים בטיפול,

ולא לתת לה להטות את היחס שלו.

נכון לומר כי למטפל יש דעות ועמדות אישיות אך במהלך הכשרתו הוא להיות מודע לעמדות אלה, ולראות כיצד הן יכולות להתערב בטיפול ולהשפיע על התייחסותו למטופל.

ראוי לציין כי תפקידו של המטפל היא לא לתת עצות בנוגע לבחירות שאנו עומדים בפניהן,

אלא לכוון את רגשותינו ומחשבותינו אל המקום בו נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות לנו בעצמנו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לילדים

רבות מההפרעות בגיל הילדות אינן נעלמות עם הזמן ומעצמן, ללא אבחון וטיפול הולם הן עלולות להביא איתן להתפתחות של הפרעות נוספות וליצור פגיעה בהתפתחות התקינה בתחומי חיים רבים. יתרה מכך, ייתכן שההפרעה הנקודתית שצצה בגיל צעיר קשורה להפרעה רחבה יותר ועלולה להביא עמה פגיעה משמעותית יותר. 

(Cognitive Behavioral Therapy (CBT 

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי , הזוכה לתמיכה מחקרית רחבה ומוכח מדעית, זורע הצלחה בטיפול במגוון קשיים ובעיות שונות בקרב ילדים ובני נוער.

ארגון הבריאות העולמי וארגוני הבריאות ברחבי העולם, מעדיפים טיפול קוגניטיבי- התנהגותי ואף ממליצים עליו לרוב הבעיות הפסיכולוגיות

נכון להיום, טיפול קוגניטיבי- התנהגותי נותן מענה למגוון רחב של קשיים והפרעות בקרב ילדים ומתבגרים, הפרעות כגון:

פוביות 

חרדה כללית וחרדת פרידה 

חרדה חברתית

OCD הפרעה טורדנית- כפייתית 

PTSD הפרעת דחק פוסט- טראומטית

דיכאון

הפרעות פסיכוסומטיות

הפרעות אכילה

הפרעות קשב וריכוז

הפרעות של תוקפנות ואלימות

התמודדות עם כעסים באמצעות דמיון מודרך

הפרעות בספקטרום האוטיסטי

הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי הינו טיפול שיטתי, מכוון מטרה ואקטיבי

מדובר בטיפול ממוקד, יעיל וקצר מועד, ומכאן שעלויות הטיפול פחותות בהרבה

יותר מהעלויות הנלוות לטיפול ארוך טווח.

טיפול זה נועד להפחית מצוקה נפשית ולהגביר את תחושת רווחת המטופל, מיומנויותיו ויכולותיו .

טיפול זה, הינו טיפול עכשווי, ממוקד בהווה ובעתיד והוא נשען על חשיפת כוחותיו של הילד / המתבגר ומשאביו האישיים.

טיפול קוגניטיבי- התנהגותי, מבוסס על ההנחה כי קשיים רגשיים והתנהגותיים, נגרמים מלמידה ואימוץ של התנהגויות לא אדפטיביות ושל דפוסי חשיבה מגבילים, אשר מצמצמים את טווח התנסויותיו של האדם. לפיכך, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים דרך תרגול, התנסויות, רכישת מיומנויות ותוך שיתוף פעולה אקטיבי של המטפל .

העבודה בטיפול מתמקדת בשני מישורים: במישור הקוגניטיבי (החשיבתי), המטפל והילד מזהים דפוסי חשיבה לא אדפטיביים או לא רציונאליים שיש לילד (כגון: "אין סיכוי שאצליח במבחן", "אין לי אף חבר"). בהמשך, מסייע המטפל לילד להבין כי מחשבות אלה אינן נכונות, ועוזר לילד להחליף אותן במחשבות פחות שליליות וכוללניות (כמו: "לפעמים אני מצליח במבחנים, בעיקר אם אני לומד היטב", "רוב הילדים בכיתה לא חברים שלי, אבל בכל זאת יש כמה שכן").

במישור ההתנהגותי, המטרה היא לשנות דפוסי התנהגות שגורמים למצוקה, ולחשוף את הילד באופן הדרגתי ומבוקר להתנהגויות אשר מהן הוא נמנע עד עתה כי נחוו כמסוכנות או שליליות (למשל, ילד שנשאר בכיתה בהפסקות ולא שיחק עם חברים מפחד שיידחה על ידי חבר

התערבות קוגניטיבית- התנהגותית עם ילדים הינה מאתגרת וייחודית ודורשת מהמטפל לתרגם את עבודתו לשפתם של ילדים, תוך שימוש בטכניקות המשלבות משחק, חשיפה הדרגתית, חשיפה בדמיון, חשיפה ממושכת, הצפה, טכניקות הרגעה ושליטה עצמית, הרפיה ודמיון מודרך, זיהוי סכימות ואמונות בלתי יעילות והמרתן באמונות יעילות יותר דרך תשאול סוקרטי והבניה קוגניטיבית

במקביל לפגישות עם הילד/ המתבגר יתקיימו גם הדרכות הורים.

יבנה טיפול המותאם למאפיינים ההתפתחותיים של הילד ואף תתקיימנה התערבויות

טיפוליות בסביבתו הטבעית של הילד בעת הצורך ( גן, בית ספר וכדומה ).

פוקר פייס – הערכת מסוכנות לעבריינות

 

האם יש אפשרות מעשית בדמות כלים מקצועיים שיכולים לסייע לנו לזהות התנהגויות חריגות אצל אנשים? האם יש דרך לגלות אם האדם החביב שהכרתי לאחרונה עשוי לרמות אותי בהמשך? ואיך תוכלו לדעת האם האדם שאתם עומדים לקשור אתו קשר אישי או עסקי מסתיר מאחורי החזות החיצונית נדבך נוסף שמוסווה היטב?  

גישות שונות התפתחו במרוצת השנים עבור אנשי מקצוע מתחומי עיסוק של בריאות הנפש, כמו; פסיכיאטרים, פסיכולוגים קרימינולוגיים קליניים ועובדים סוציאליים על מנת לתת להם כלים יישומים, שיתרמו להם לאבחן ולזהות אנשים שמועדים להתנהגות עבריינית. בארץ השימוש בכלים אלה עדיין אינו מפותח דיו, ונעשה בו עדיין שימוש מועט מאוד ביחס לתרומה הטמונה בו עבור מערכת בית המשפט ואכיפת החוק.

 

תהליך אבחון מסוכנות

למעשה תהליך הערכת המסוכנות הולך צעד אחד קדימה מעבר לגישות מוכרות, שמבוססות על הבנת 'שפת הגוף'. בגישות אלה יש נסיבות שבהן שפת הגוף מעידה על מניע נסתר. למשל, תגובה להתנהגות עבריינית תתבטא בסימני חרדה, שצפוי כי יבואו לידי ביטוי במבוכה גדולה, הימנעות מיצירת קשר עין ישיר, הזעה בידיים ובמקומות נוספים בגוף, תנועתיות רבה ועוד.

אולם חשוב להבין שלצד הסטנדרט קיימת קבוצת אנשים, שכתוצאה מגנטיקה וגם כתוצר לוואי של הסביבה שבה גדלו, לא יפגינו חרדה שתבוא לידי ביטוי בתסמינים המצופים והסטנדרטים בעקבות התנהגות מסכנת או בלתי אמינה. הם ישמרו על קור רוח, לא יביעו רגש או אשמה, ולעיתים גלאי שקר לא יזהה את חוסר אמינותם. מכאן שבמקרים כאלה נדרש אבחון מסוכנות שמתבסס על כלי הערכה אובייקטיביים ותקפים. שני כלים מרכזיים משמשים לצורך אבחון מסוכנות את אנשי המקצוע בתחום, ואליהם מתלווים עוד כלים ומחקרים שמאפשרים למטפלים לקבל תמונה מלאה ומקיפה על הנבדקים.

 

אבחון מסוכנות באמצעות סולמות הפסיכותרפיה של הייר

 אבחון שבמרכזו 20 תכונות שאופייניות לאישיות עבריינית ותורגמו לסולמות. התכונות חולקו לארבע סדרות: קבוצה ראשונה של תכונות קשורות לאורח חיים של הנבדק, השנייה נוגעת בתכונה של טפילות, השלישית מתייחסת למאפיינים בין-אישיים והרביעית למאפיינים בממד הרגשי. האבחון נעשה בעזרת היכרות מעמיקה של המטפל עם הנבדק.סולמות הפסיכותרפיה של הייר מציגים תמונה שבה ככל שציוני האבחון גבוהים יותר, כך הנטייה לפשיעה חוזרת - הולכת וגדלה. בנוסף, מציג הסולם פרופיל של עבריינים שהם כביכול נורמטיביים, ועל כן מתעתעים מאוד את הסובבים אותם, ומאפשרים להם להסוות היטב את מעשי הפשיעה שהם מבצעים.בהערכת מסוכנות באמצעות סולם זה ההמלצה הרווחת היא ששני אנשי מקצוע יעריכו את הנבדק בנפרד, ויאחדו את הערכתם לאחר השוואה בין הממצאים שלהם.

 לצד שני כלי אבחון מרכזיים אלה התווספו בשנים האחרונות מחקרים וסולמות שתומכים באבחנה באמצעות שני כלים מרכזיים אלה, ומאירים על נקודות שדורשות אבחון נוסף ונרחב. כך נוצר בשנים האחרונות סולם התנהגויות אנטי-סוציאליות, שמתמקד בתכונות כמו מניפולטיביות, אנוכיות יתרה, קור רוח ועוד. 

השאלון להערכת עבריינות של לילנפלד כולל 370 שאלות בתחומים שונים, ולצידם מבדק תקפות, הבוחן את היכולת והנטייה להתחזות ולהציג מצג שווא של תדמית חיובית או להעיד על חוסר מוטיבציה של הנבדק לשתף פעולה או על קשיים במילוי השאלון.

 

 

לכל שאלה הכוונה או ייעוץ אתם מוזמנים לשלוח הודעה

הזן שם מלא בבקשה

הזן כתובת מייל חוקית

הזן מספר טלפון